מקור משנה בבא מציעא ה׳:ח׳
8 מַלְוֶה אָדָם אֶת אֲרִיסָיו חִטִּים בְּחִטִּין לְזֶרַע, אֲבָל לֹא לֶאֱכֹל. שֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַלְוֶה אֶת אֲרִיסָיו חִטִּין בְּחִטִּין לְזֶרַע, בְּיֹקֶר וְהוּזְלוּ, אוֹ בְזוֹל וְהוּקְרוּ, נוֹטֵל מֵהֶן כְּשַׁעַר הַזּוֹל, וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁהֲלָכָה כֵן, אֶלָּא שֶׁרָצָה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא ה׳:ח׳
8 כד וּפוֹסֵק וְכוּ'. אַרֵישָׁא קָאֵי, יָצָא הַשַּׁעַר פּוֹסְקִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ נֻסְחָא דְּלֹא גָּרְסִינַן לְאוֹתָהּ בָּבָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ תּוֹסָפוֹת, מִכָּל מָקוֹם מִדִּיּוּקָא שָׁמְעִינַן לַהּ, וַעֲלַהּ קָאֵי וּפוֹסֵק עִמּוֹ:
9 כה וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ, וְגַם מִתְּחִלָּה כְּשֶׁנָּתַן לוֹ הַמָּעוֹת לֹא הִתְנָה, לֹא הֲוָה כְּרֵשָׁא גַּבֵּי יַיִן אֵין לוֹ, דְּהָתָם זָקְפוּ עָלָיו בְּהַלְוָאָה, אֲבָל הָכָא בְּתוֹרַת מִקָּח נוֹתֵן לוֹ. וְכֵן כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת: